Search
  • ilan birenboim

הגבלת כניסת עובד שאינו מחוסן

תקופה הקורונה העלתה (ועדיין מעלה) סוגיות משפטיות אשר צצות בעיקר באיתות משבר וחירום. הדבר שמאפיין סוגיות אלו הוא מיקומן הייחודי בהתנגשות שבין זכויות הפרט ובין האינטרס הציבורי. הפוסט הזה יעסוק בהתנגשות הזכויות שבהפסקת עבודתו של עובד שאינו מחוסן ובהחלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שניתנה בחודש פברואר השנה בעניין זה (סע"ש 42405-02-21 אבישי נ' מועצה מקומית כוכב יאיר).


הפוסט הזה נכתב בעקבות מספר פניות שהגיעו אליי להתייעצויות לתבוע גורמים שונים, בעיקר המדינה, בקשר לנזקי קורונה. ישנו מחנה משותף אחד לכל הנפגעים ממדיניות הממשלה, והוא - שזכויות האדם הבסיסיות שלהם נפגעו, ללא צידוק ו/או ללא צידוק מספק; זכות הכניסה לישראל, הזכות לפרטיות וכדומה.


אחת המשימות המורכבות, היא להסביר לצד הנפגע את הסיבה לפגיעה שלו, קרי, האינטרסים העומדים מנגד לאינטרסים שלו/ה וגוברים עליהם. לדידי, כך היה גם במקרה של סייעת בבית הספר שבמועצה המקומית כוכב יאיר, בו המועצה סירבה לאפשר לה לעבוד משלא הסכימה להציג בדיקת קורונה שלילית אחת לשבוע.

...

הכל התחיל במכתב, של ראש המועצה ומנהלת מחלקת החינוך, בו הודיעו על החלטתם לפיה עובדי חינוך שאינם מחוסנים יחויבו להציג בדיקת קורונה שלילית אחת לשבוע על מנת להכנס לבית הספר. משגם הסייעת בענייננו נדרשה לעשות כך, היא סירבה ולא הורשתה להיכנס לשטח בית הספר. הסייעת הגישה תביעה כנגד המועצה המקומית לבית הדין לעבודה וטענה כי דרישת המועצה הינה: איננה לגיטימית ואינה חוקית, נועדה לכפות חיסון מטעמים פוליטיים של ראש המועצה, ובעיקר, כי התקבלה בחוסר סמכות ובניגוד לחוק יסוד חופש האדם וחוק יסוד חופש העיסוק. לפיכך, ביקשה הסייעת לבטל את ההחלטה של המועצה המקומית ולהשיבה לעבודה.


נזכיר, בג"ץ דן בסוגיות דומות וקבע כי כפייה של בדיקות שונות והליכים רפואיים יש בהם פגיעה בזכות לשלמות הגוף: "הזכות שלא להיפגע בגופו היא אחת מזכויות היסוד של האדם בישראל, ומהווה היא חלק של זכות האדם לחירותו האישית" (ע"א 548/78). בהתאם לכך, נקבע למשל, כי השקיית אדם במי מלח על מנת להביא להקאת תוכן קיבתו היא מעשה תקיפה המהווה עבירה פלילית ועוולה אזרחית, וכן; נפסק כי אין בידי בית משפט לחייב אדם להיבדק בבדיקת דם (ע"א 407/60). הנה כי כן, מבינים אנו שלא פעם בית המשפט דן בשאלות דומות של כפיית בדיקות רפואיות שונות וקבע כי אפילו הוא עצמו אינו יכול לכפות בדיקות אלו, וכל זאת, מכוח זכותו של האדם לשלמות גופו (בהערת אגב, מי שרוצה לבחון גישה שונה לעניין, במשפט העברי מכירים בזכות של בית הדין לכפות בדיקות דם בניגוד לרצונו של מתדיין, כאשר הדבר נדרש לצורך בירור הוגן וצודק של בעיה שנידונה בפניו).


ואולם, זכותה של הסייעת, חזקה ככל שתהיה, אינה נבחנת אל מול העולם האוטופי הרצוי, אלא מול אינטרסים וזכויות אחרים, אשר לא נופלים בחשיבותם.


נתחיל באינטרס המעסיק לקבל מידע אמין לגבי כשירותו הבריאותי של העובד, וכשירותו לבצע עבודתו ביעילות מבלי לסכן את בריאותו של העובד עצמו ובלי לפגוע באחרים. יתרה מכך, על המעסיק מוטלת החובה, מכח חובת הזהירות המוגברת כמעסיק, לדאוג לביטחונם של עובדיה (עא 7895-08 קלינה אליעזר ובניו הנדסה תכנון וביצוע נ' מוחמד יאסין) וכן החובה לדאוג לתנאי בטיחות וגיהות במקום העבודה. ואם בכך לא די, הרי שלמעסיק שמחזיק מקרקעין, כמו המועצה המקומית בענייננו אשר מחזיקה בבית הספר בו עבדה הסייעת, ישנה חובת זהירות לדאוג לבטחון הנמצאים במקרקעין, והרציונל ברור - הרי בעל המקרקעין הוא בעל היכולת הטובה ביותר לחזות את הסיכונים הטמונים במקרקעיו ולפעול למניעתם (ע"א 79/8 גולדשמיט נ' ארזי).


בהחלטת בית הדין נלקחו בחשבון זכותם של באי בית הספר לחיים, שכן מגיפת הקורונה גרמה לנזקים עצומים, ובראשם אבדות בנפש; אופיים של התלמידים כמי שאינם רשאים להתחסן, וכן כי יעילות החיסון במניעת הדבקה היא גבוהה, וכי בדיקת קורונה שלילית מצביעה בהכרח על כך כי אותו אדם אינו חולה, ולפיכך אינו מהווה סכנה לאחרים.


החלטת בית הדין, שהייתה החלטה בסעד זמני, (ואינה פסק דין סופי) קיבלה את עמדת המועצה לעת הזו וקבע כי הזכויות אשר לכאורה מוקנות לסייעת אינם גוברים על חובת המועצה לבריאות ורווחת התלמידים והצוות החינוכי, תוך שימת דגש כי מקום העבודה של העובדת נשמר, ושאלת תשלום השכר בזמן זה נשארה פתוחה.

...

במיוחד בעת הזו חשוב לזכור כי מגפת הקורונה היא קודם כל איום ציבורי, בעל השלכות רוחב, ורק אחר כך, אירוע אישי של אדם זה או אחר. לכן, כאשר אנחנו מבקשים לפעול באמצעים משפטיים עלינו לחשב את סיכויינו כהלכה ועלינו לתת את הדעת לאינטרס הציבורי, ובפרט, זכותם לחיים ולבריאות של הסובבים אותנו.

...


*התוכן הינו להעשרה בלבד ואין לראות באמור המלצה ו/או יעוץ משפטי.


כותב: עו"ד אילן ברנבויים




0 views0 comments